Bava Metzia 236

Kapitel 236

א ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו:

1 Was heißt demnach: du so sagst? — Sie sprachen zu ihm wie folgt: nach deinen Worten und unserer Ansichtwerden sienicht vom Gemeindegute dargebracht. Ebenso sagte auch Rabin, als er kam, im Namen R. Joḥanans, ein Unterschied bestehe zwischen ihnen, ob man [Übergriffe von] Gewaltmenschen berücksichtige.

ב <big>מתני׳</big> המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים

2 WENN JEMAND DÜNGER AUF ÖFFENTLICHES GEBIETHINAUSBRINGT, SO MUSS, SOBALD DER EINE IHN HINAUSGEBRACHT, DER ANDEREDAMIT DÜNGEN. MAN DARF AUF ÖFFENTLICHEM GEBIETE KEINEN LEHM WEICHEN NOCH ZIEGEL BEREITEN; WOHL ABER DARF MAN AUF ÖFFENTLICHEM GEBIETE LEHMKNETEN JEDOCH REINE ZIEGEL.

ג הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:

3 WENN MAN AUF ÖFFENTLICHEM GEBIETE BAUT, SO MUSS, SOBALD DER EINE DIE STEINE GEBRACHT HAT, DER ANDERE SIE EINBAUEN; RICHTET ER SCHADEN AN, SO MUSS ER DEN SCHADEN ERSETZEN. R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SAGT, MAN DÜRFE SEINE ARBEIT DREISSIG TAGE VORHER VORBEREITEN.

ד <big>גמ׳</big> לימא מתני' דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

4 GEMARA. Es wäre anzunehmen, daß unsere Mišna nicht die Ansicht R. Jehudas vertritt, denn es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Zur Zeit der Dungauffuhr darf man (alle) dreißig Tage seinen Dünger auf öffentliches Gebiet bringen und aufhäufen, damit er unter den Füßen der Menschen und der Tiere zertreten werde, denn unter dieser Bedingung vererbte Jehošua͑ den Jisraéliten das Land!? —

ה אפילו תימא רבי יהודה מודה ר' יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה

5 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht R. Jehudas, denn auch R. Jehuda pflichtet bei, daß, wenn Schaden angerichtet worden ist, er ersatzpflichtig sei. — Wir haben ja aber gelernt, R. Jehuda pflichte bei, daß, wenn es eine Ḥanukaleuchtewar, er ersatzfrei sei, weil er dazu befugt war. Doch wohl befugt durch das Gericht!? — Nein, befugt durch das Gebot. —

ו והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברה"ר אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתני' דלא כרבי יהודה

6 Es wird ja aber gelehrt: In all diesen Fällen, von denen sie gesagt haben, man dürfe schadenbringende Dinge auf öffentliches Gebiet bringen, ist man, wenn diese Schaden angerichtet haben, ersatzpflichtig, nach R. Jehuda aber frei!? — Das richtigste ist vielmehr, unsere Mišna vertritt nicht die Ansicht R. Jehudas.

ז אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

7 Abajje sagte: R. Jehuda, R. Šimo͑n b. Gamliél und R. Šimo͑n sind alle der Ansicht, daß in jedem Falle, wo die Weisen ihm dazu Erlaubnis erteilt haben und Schaden angerichtet worden ist, er ersatzfrei sei. R. Jehuda wie wir bereits gesagt haben. R. Šimo͑n b. Gamliél, denn wir haben gelernt: R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, man dürfe seine Arbeit dreißig Tage vorher vorbereiten.

ח רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

8 R. Šimo͑n, denn wir haben gelernt: In einem Obergemachenur dann, wenn unten ein Estrich von drei Handbreiten vorhanden ist, für einen Kochherd genügt eine Handbreite. Richtet er Schaden an, so muß er den Schaden ersetzen. R. Šimo͑n sagt, diese Maße seien nur deshalb festgesetzt worden, damit man ersatzfrei sei, wenn man Schaden anrichtet.

ט ת"ר החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם

9 Die Rabbanan lehrten: Wenn der Steinbrecher [den Stein] dem Steinhauer übergeben hat, so ist der Steinhauer haftbar; wenn der Steinhauer ihn dem Eseltreiber übergeben bat, so ist der Eseltreiber haftbar; wenn der Eseltreiber ihn dem Träger übergeben hat, so ist der Träger haftbar; wenn der Träger ihn dem Bauarbeiter übergeben hat, so ist der Bauarbeiter haftbar; wenn der Bauarbeiter ihn dem Baumeisterübergeben hat, so ist der Baumeister haftbar. Sobald er den Stein auf die Steinschicht gelegt hat, sind, wenn Schaden angerichtet worden ist, alle ersatzpflichtig. —

י והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות:

10 Es wird ja aber gelehrt, der letzte sei ersatzpflichtig und alle übrigen ersatzfrei!? Das ist kein Widerspruch; eines gilt von der Lohnarbeit und eines gilt von der Akkordarbeit.

יא <big>מתני׳</big> שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון אמר ר"מ אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק

11 WENN ZWISCHEN ZWEI GÄRTEN, EINER ÜBER DEM ANDEREN, KRAUT SICH BEFINDET, SO GEHÖRT ES, WIE R. MEÍR SAGT, ZUM OBEREN, UND WIE R. JEHUDA SAGT, ZUM UNTEREN. R. MEÍR SPRACH: WENN DER OBERE SEINE ERDE FORTNEHMEN WOLLTE, SO GÄBE ES DA KEIN KRAUT. R. JEHUDA ENTGEGNETE: WENN DER UNTERE SEINEN GARTEN ÜBERSCHÜTTEN WOLLTE, SO GÄBE ES DA KEIN KRAUT.

יב אמר ר"מ מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון:

12 DA SPRACH R. MEÍR: DA NUN BEIDE EINANDER HINDERN KÖNNEN, SO SEHE MAN, WOHER DAS KRAUT SEINE NAHRUNG ZIEHT. R. ŠIMO͑N SAGT, SOWEIT DER OBERE DIE HAND AUSSTRECKEN UND ERFASSEN KANN, GEHÖRE IHM, UND DAS ÜBRIGE GEHÖRE DEM UNTEREN.

יג <big>גמ׳</big> אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו ר"מ סבר שדי נופו בתר עיקרו ור' יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

13 GEMARA. Raba sagte: Über die Wurzeln streitet niemand, ob sie dem oberengehören, sie streiten nur über die Blätter; R. Meír ist der Ansicht, die Blätter gehören zu den Wurzeln, und R. Jehuda ist der Ansicht, wir sagen nicht, daß die Blätter zu den Wurzeln gehören.

יד ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע

14 Sie vertreten hierbei ihre Ansichten, denn es wird gelehrt: Was vom Stamme und von den Wurzelnhervorwächst, gehört dem Eigentümer des Bodens — so R. Meír; R. Jehuda sagt, was vom Stamme hervorwächst, gehöre dem Eigentümer des Baumes, und was von den Wurzeln hervorwächst, gehöre dem Eigentümer des Bodens.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel